בסיס דורון –סיני - פעילות במלחמת יוה"כ 1973 והשמדת חטיבה 15 שריון

רקע

עם תום מלחמת ששת הימים (יוני 1967) הקימה היחידה בסיס קליטה קומינט בקנטרה שנקרא "גושן" על גדות תעלת סואץ. הבסיס הותקף בארטילריה וחלקו נשרף, במהלך מלחמת ההתשה (1968-9) וכתוצאה מכך העתיקה היחידה את הבסיס ליד בלוזה ב-1968  שישבה על הציר הצפוני אלעריש – קנטרה, במרחק של כ-20 ק"מ מהתעלה. הבסיס כלל מסגרות של קומינט אלינט ומכ"ן ונקרא בסיס "דורון" (על שמו של הקצין דורון אגוזי ז"ל שנפל ביוני 1967 בביר גפגפה) . הבסיס דיווח את קליטותיו לאוג' המרחבית,  לפד"מ ולמנמ"ת (חט' המחקר) ובמקביל גם לבסיס המרחבי בבבל. ידיעות התרעתיות דווחו גם לקמ"ן חטמ"ר 275 שישבה בבלוזה.

מלחמת יוה"כ

עם פתיחת המלחמה הותקף הבסיס מהאוויר, אך לא היו נפגעים, כיוון שהעבודה נעשתה מהבונקר שהושלם זמן לא רב לפני אוקטובר. מפקדי הבסיס היו  דורון אביטל ועקיבא אליהו (נשלח לתגבור), והקב"ר שנשלח לתגבור היה דידי ארזי ולצידו המב"ר אליהו כלפון.

הבסיס התארגן במהירות לכיסוי התקשורת של ארמיה 2 והדיביזיות שלה , תוך הסתייעות ברשת המכ"ן לזהות את הרשתות שנקלטו ולהתמודד עם היקף הפעילות שלהן ושל הרט"לים שבין החטיבות לדרגים שמעליהם. כמו"כ כיסוי ערוצי התקשורת של שדה"ת במרחב של צפון הדלתא. חולית האלינט כיסתה את פעילות מערכות המכ"ם א"א ,  הטק"א, המוטסים והמושטים שנקלטו באזור הצפוני בהשתלבות ברשת חוליות האלינט שבסיני (אום ח'שיבה, טסה ונחום).

ההתרעות של הבסיס

מיקומו של הבסיס והקשר הדו-סיטרי עם קמ"ן החטמ"ר 275 (אריה מורג – צ'אצ') הביאו לתרומה משמעותית של הבסיס במהלך המלחמה. להלן האירועים המרכזיים שהבסיס העביר את הידיעות שקלט:-

1. בשבועיים שלפני המלחמה קלט הבסיס אימון של צליחה באזור האי אלבלח. אימון זה נצפה גם ע"י מפקד האוגדה, ומטהו, מפקד החטמ"ר וקמ"ן החטיבה אריה מורג צ'אצ'. הקמ"ן אף זכה שם ל"נזיפה" על ה"הסערה" שהוא גורם, כאשר הוא מגדיר את האצת קצב תרגילי הצליחה המצריים כסימן חריג. ההסבר של הקמ"ן הניח את דעתו של המפקד.   

2. עם תחילת המלחמה בשבוע הראשון תרם הבסיס התרעות על חוליות של קומנדו שהכינו מארבים לכוחותינו בעיקר על הציר החוף מאלעריש לקנטרה במטרה לחסום את דרך התגבור של כוחות המילואים לאזור התעלה, האיתור היה של "קליקים" במקום תקשורת בדיבור וכיוונים שאותרו במכ"ן הבסיס. חוליה כזו נועדה לחסום כוחות שריון על גבי מובילים מאוגדה 162 מתקדמים בציר אל עריש קנטרה ולקראת בוקר נבלמים באזור רומני על ידי מארב נ"ט מצרי שאיישה פלוגת קומנדו מצרית מצוידת בטילי סאגר. הפלוגה נחתה ממסוקים באזור “תל פרמה" ועשתה דרכה בלילה לאזור רומני. התמקמה לחסימת ציר אל עריש-קנטרה, ושלטה על בסיס הקישור לאו"ם ועל המתקנים הלוגיסטיים במת"ק רומני . מכאן ואילך “בלוזה" מפקדת חטמ"ר 275 מכותרת ממזרח.  

3.  בליל 7-6 באוקטובר, התמקם מארב קומנדו פלוגתי מצרי מתוגבר במשגרי נ"ט , בטילי “סאגר" ובכוח הנדסי מצויד במוקשי נ"ט. המארב חסם את הציר ל"בודפשט", מוצב קדמי של כוחותינו, בנתיב המוביל לפורט פואד. המארב התחפר, כיתר את המעוז ממזרח ומנע כל אפשרות תגבור וגישה למעוז. המארב גם שלט באמצעות אש ארטילרית 130 מ"ם על נתיבי התנועה מאזור בלוזה לחוף הים ועל ציר השרטון לכיוון “ בודפשט". כוח טנקים מבית הספר לשריון בפיקודו של סא"ל יעקב לפידות הגיע לבלוזה על שרשראות ושוגר לכיוון חוף הים כדי ל"שבור" את כיתור הקומנדו המצרי את מעוז “בודפשט". קמ"ן הגזרה, צ'אצ' מצא עצמו שומע באוזן אחת באמצעות קב"ר (קצין בינה רשתית) מבסיס דורון את פקודות הטיווח של מפקד פלוגת הקומנדו המצרי במארב ממזרח לבודפשט , אשר זיהה את כוחות הטנקים בתנועה לכיוון חוף הים - וברשת הקשר הפנימית של הכוח עדכן במהירות ובלשון קצרה את סא"ל לפידות, מפקד הכוח להימנע מלהיכנס למארב הזה ובכך מנע פגיעה בכוחותינו.

4.  התרומה החשובה ביותר של הבסיס היתה בהתרעה שניתנה לגבי חט' 15 שריון עצמאית, שעברה יחד עם דיב' 18 לצד המזרחי של התעלה באזור קנטרה ב-6 באוקטובר. בבסיס נקלטה הידיעה כי החטיבה יוצאת למתקפה ב-14 באוקטובר לעבר כוחותינו בציר אלעריש – קנטרה מול כח ששון שהתארגן במרחב הצפוני של סיני. ידיעה מפורטת זו הגיעה לקמ"ן  כח ששון צ'אצ' והועברה לכוחות ואיפשרה לחט' 11 (היא חט' יפתח) להתארגן להערך לחט' 15. טנקי השרמן של חט' 11 המתוגברים והמתינו לטנקי ה-T 62 של החטיבה המצרית ואפשרו לה להגיע לטווחי פגיעה קרובים והצליחו להשמיד 42 טנקי T 62 מהחטיבה ובכך להביא למעשה לחיסולה. לכוחותינו נפגעו 4 טנקים בלבד. יתרת הכוח המצרי נסוג לאחור והחטיבה הזאת יצאה מכלל פעולה. באתר ההיסטוריונים המצרי על מלחמת יוה"כ מסופר סיפור כישלונה של החטיבה הזאת שעיקרו:-

"חטיבת השריון העצמאית ה-15, בפיקודו של העמיד (תא"ל) תחסין שנן, מסופחת לדיוויזיית החי"ר 18 בפיקודו של העמיד  פואד עזיז ע'אלי, בצפון הרחוק של החזית, בצד הצפוני  של ארמיה 2

ניתנו פקודות לחטיבת השריון 15 לפתח את ההתקפה לכיוון העיירה בלוזה ולשלוט על צומת כביש רוחבי מס' 3 עם כביש החוף. לאבטחת התקדמות החטיבה הוצאו פקודות לקדם גדוד חי"ר ממוכן נתמך על ידי טנקים מהמערך האורגני של דיוויזיית חי"ר 18 לפעול לאבטחת הצד הימני (הדרומי) של חטיבת השריון 15.

המח"ט תכנן את ההתקפה על 3 צירים (גדוד על כל ציר) לאחר הפצצה ארטילרית מרוכזת מהתותחנים של דיוויזיית חי"ר 18, והגדוד הנתמך באמצע כוח התקיפה יהיה בראש הכוח  על מנת לעמוד על מידת החוזק והחולשה של המערך ההגנתי של האויב כך ששני הגדודים הבאים יוכלו להתמודד עם נקודות התורפה במערך ההגנתי הזה ולחדור אותו.

[ ב-14/10] בשש בבוקר בדיוק החלה הארטילריה של דיוויזיית חי"ר 18 לבצע הפגזה מרוכזת באש ארטילרית למשך רבע שעה, ולאחריה החלה התקדמות גדוד הטנקים שנועד לגרות את המערך ההגנתי של האויב. .

לאחר כ-45 דקות דיווח המג"ד כי לאויב יש מערך הגנתי חזק במרחק של 3 קילומטרים, מצויד  במסכי אש נ"ט חזקים מאוד, שאילצו את הגדוד לעצור בשל עוצמת אש האויב.

בהתחשב בכך שנקודת ההגנה של האויב שלטה על ציר ההתקדמות של החטיבה, הייתה מחובתה של חטיבה 15 להרוס את אותן הגנות ולעבור אותן במהירות.

לפיכך ניסה מפקד המחלקה המתקדמת לעקוף את המקום ולהשמידו בסיוע ארטילריה של הגדוד, אך אש ארטילרית של האויב מנעה את השלמת המשימה.

המח"ט החליט לדחוף את אחד מגדודי הדרג השני, שהיה מדרום לגדוד הגזרה, להתקדם ולהקיף את אתר האויב, אך זה לא הצליח להשיג את המשימה, ולכן החטיבה עצרה מול הגנות האויב. לאחר שלא ניתן היה לחדור אליהם.

בשעה אחת עשרה אחר הצהריים החליט המח"ט לתקוף בכוח של שני גדודי טנקים, בסיוע כל הארטילריה הזמינה של דיביזיה 18 ושל החטיבה. אולם התקיפה גם היא לא הצליחה לחדור את המערך ההגנתי של האויב בשל דיוק טילי הארטילריה והנ"ט של האויב, במיוחד טילי ה-TOW שהגיעו לאחרונה לישראל.

כחצי שעה לאחר כשלון התקיפה, הוציא מפקד החטיבה פקודות לשמור על הקו  החדש, שנמצא 2.5 קילומטרים מגבול החזית של דיוויזיית חי"ר 18, ולתגבר את הקו הראשון באמצעים נ"ט להגנה על ייצוב הקו החדש. ב-14 באוקטובר 1973 בערב, הוציא מפקד דיוויזיית הרגלים ה-18, העמיד  פואד עזיז ע'אלי, פקודות לחטיבת השריון ה-15 לסגת לאזור הריכוז המקורי שלה במזרח קנטרה, לאחר שהאבידות הסתכמו ב-18 טנקי T-62. [כך במקור!]"

מעדותו של הקב"ר דידי ארזי - נתנו להם, קודם כל, את המסלול של החטיבה, ועקבנו אחרי כל שינוי במסלול.. תוך כדי הקרב, אחרי ההצלחה של המארב של חט' 11 ו-חט' 204 בכוח ששון, שצ'אץ' היה הקמ"ן שלו, היו קרבות מאד קשים - וצ'אץ' קיבל ממני בזמן אמת מידע על נקודות השבירה של הכוחות המצריים עד להשמדתם. ישבנו על כל אמצעי הקשר של החטיבה והעברנו מודיעין מרוכז מתוך המקורות השונים. האלחוטנים היו מעולים (וגם מתודרכים היטב..) והמידע היה רציף ומאד רלוונטי.     

1. באחד הלילות ב- 17 או 18 באוקטובר אותרה חולית  הנדסה מצרית שהתחילה לפרק את  המוקשים שאנחנו, כוח ששון פרסנו בקו המגע ע"י ניטרול  המרעומים כיוון  שהמצרים רצו לפתוח להם שם ציר פריצה לעבר כוחותינו. בבסיס נקלטה התקשורת של החוליה ולפתע נשמע  מפקד החוליה, שהיו בה כמה חיילים, מבקש מהמרכזת (ברשת שלו)  שיאירו באלומת אור אליו  מהמסגד בקנטרה למצוא את דרכו חזרה.   הקמ"ן כח ששון ביקש להרים אלומת אור משטחנו כדי להטעות אותם ושיגיעו אלינו . הרעיון היה טוב,  אבל  בסופו של עניין החוליה הספיקה למצוא את דרכה חזרה לצד המצרי לבד.

2. צ'אצ' הקמ"ן סיפר כי כאשר קיבל התרעה על המראת מטוסים מש"ת צאלחיה הוא ישר רץ  ללחוץ על כפתור האזעקה במפקדה כי ברור שהמטוסים הללו באו להפציץ את מפק' המרחב בבלוזה ולא את רפידים.    

מעדותו של מח"ט 11 אל"מ אהרון פלד ( פדל'ה) לוועדת אגרנט הוא ציין כי עם הקמת כוח ששון למרחב הצפוני של סיני החטיבה הוכפפה לכח ששון... "פקודות הדרג שמעלי התבססו למיטב ידיעתי על ידיעות מודיעין האזנה ועל דיווחים שלי ולא על תצפית אישית"

לקחים

הבסיס התאים את עצמו לכסות את גזרת ארמיה 2 תוך בחירה נכונה של אמצעי הקשר לכיסוי ברמת החטיבה - דיביזיה. הדיווח היה בדרך הקצרה ישירות לקמ"ן הכח הנלחם, ואח"כ לשאר המכותבים.

השת"פ והעדכון ההדדי שבין הקמ"ן לקב"ר הבסיס כולל מתן צי"חים רלבנטיים ועדכונים שוטפים משפרים את הכיסוי והתרומה המודיעינית.

קומינט

דידי ארזי כותב - שלום נעם, האזנתי לשיחתך עם צ'אץ' ושמחתי, שמישהו כה מוקיר את פעילותי באותם ימים קשים...   זו אכן היתה פעילות מאד מבורכת - איתרתי 3 מארבים רק על פי קליקים!! ועם איכון אחד הצבענו על מיקום המארב. יום הקרב מול חטיבה 15 ומארב השרמנים מול הטי 62 לא יימחה מזכרוני. ומחמאה גדולה לצ'אץ' - כקב"ר לא יכול הייתי לשאוף לצרכן כה מהיר מחשבה והבנה גם לעבודת ההאזנה וגם למידע שהוא צריך לספק לנו ע"מ שנצליח. כוח ששון נהנה, לכן, ממידע סיגינטי משובח תוך כדי שיתוף פעולה די נדיר באיכותו בין הקמ"ן לקב"ר. יצויין, שרוב הקשר ביני לבינו היה ישיר ומיידי, בלי "נרות" דרך פד"מ או שופר למיניהם.. המידע לכן היה כבר מעובד על ידי ונמסר בתמצית המתאימה למלחמה..  עד כאן להערב... חתימה טובה..

 עדות אריה מורג צ'אצ' קמ"נ 275 בגזרה הצפונית --  מהפיקוד אבל היה לי קשר עם שפירא ועם דידי 

נעם - שמנו אותו על ידך בערך בבלוג איפה המשטרה אה לא לא לא הבסיס שהיה איתך היה קראנו לו דורון בבלוזה 

 צ' -  צריך לזכור חטיבה  15 אז זהו נכון נכון מה שהביא בסדר לעשות שם את המארב של טנקי השרמנים ישנים נגד טנקי T-62  קיבלנו זימון מהמח"ט  אלוש 275 למעוז מפרקת מפרקת זה מעוז בגזרה שלנו שצפה על הציר הפנימי של אלבלח מפקד האוגדה היה שם וישב על תעלת הקשר 

נ-  זוכר אני חושב שאפילו קלטנו חלק מהאימונים נכון זה קיבלנו 

צ' =- האוגדה קרא לנו לפגישה במפרקת אנחנו באים לשמה הוא יושב על תעלת הקשר כאילו בתצפית על   האמון כן כל המטה האג"מי של האוגדה נמצא שם ואז הוא תוקף אותי אומר לי צ'אצ' קמ"ן  מה אתה עושה פאניקה מה ההיסטריה שאתה עושה מזה , זה היה האלוף מנדלר. אמרתי שיש הרבה פעילות חריגה הם כבר לא מתרגלים חלקים אלה הפורמט מלא ובקצב מואץ זה היה סימן מעיד חריג ברור לא זה בהחלט חריג היה אני אין לי ספק זה היה שבועיים לפני המלחמה.  אז אני אומר לו האלוף אין פה   היסטריה הסברתי לו אוקיי כן לפחות קיבל את זה ואיך אומרים ב-6 באוקטובר הוא הבין  .

צ' -     על חטיבה 15 על מתן התרעה כן היו 3 אירועים כן אחד היה סביב מעוז בודפשט כל הזמן הייתם מעל הדופק מה קורה שם ואפילו באיזה סיגריות הם משתמשים, אבל לא היה לי צילום אויר. השני שידעתי שבאחד הלילות ב- 17 או 18 בחודש היתה חולית  הנדסה מצרית שהתחילה לפרק את  המוקשים שאנחנו פרשנו בקו המגע היא ניטרלה את המרעומים כיוון  שרצו לפתוח להם שם ציר אז פתאום מפקד החוליה שהיו בה כמה חיילים מבקש מהמרכזת (ברשת שלו)    שיאירו באלומת אור אליו  מהמסגד בקנטרה,  אני רצתי מהר ששון (מפקד כח בגזרה) אמרתי לו תרים אלומת אור כדי  להטעות אותם ושיגיעו אלינו . רעיון נהדר אבל  הם כבר ברחו. הרעיון בא מהחומר של דידי. המצרים ניסו  לתקוף 4 פעמים את מעוז בודפשט ולא הצליחו לעבור.  אבל היה להם בכוח קת"ק שהעביר דיווחים שנקלטו אצל דידי   במארב שהם הכינו הקת"ק טיווח את סוללת תותחי ה-130 מ"מ שהיתה בפורט פואד. אני הזהרתי בקשר את הכוח של לפידות שהגיע ביום שבת- ראשון  מפני המארב עם הקת"ק הזה ובכך הצלנו אותו מליפול במארב הזה.   הקשר עם הבסיס עבד מצוין. גם כאשר עד כאן@@@

צ'אצ' במבט מל"מ נוב' 2013

. במהלך הלילה ( להזכירכם ליל 7-6 באוקטובר ) התמקם מארב קומנדו פלוגתי מצרי מתוגבר במשגרי נ"ט , בטילי “ סאגר" ובכוח הנדסי מצויד במוקשי נ"ט . המארב חסם את הציר ל"בודפשט , " מוצב קדמי של כוחותינו , בנתיב המוביל לפורט פואד . המארב התחפר , כיתר את המעוז ממזרח ומנע כל אפשרות תגבור וגישה למעוז . המארב גם שלט באמצעות אש ארטילרית 130 מ"ם על נתיבי התנועה מאזור בלוזה לחוף הים ועל ציר השרטון לכיוון “ בודפשט . " כוח טנקים מבית הספר לשריון בפיקודו של סא"ל יעקב לפידות הגיע לבלוזה על שרשראות ושוגר לכיוון חוף הים כדי ל"שבור" את כיתור הקומנדו המצרי את מעוז “ בודפשט . " אני , קמ"ן הגזרה , שמעתי באוזן אחת באמצעות קב"ר ( קצין בינה רשתית ) מיחידת 8200 את פקודות הטיווח של מפקד פלוגת הקומנדו המצרי במארב ממזרח לבודפשט , אשר זיהה את כוחות הטנקים בתנועה לכיוון חוף הים - וברשת הקשר הפנימית של הכוח עדכנתי בלשון קצרה את סא"ל לפידות , מפקד הכוח . בבוקר 7-ה באוקטובר הצטרפתי לתא"ל דב תמרי , סגן מפקד אוגדה , 162 לטיסת תצפית במסוק “ סייפן . " המטרה הייתה לנסות ולזהות מגובה רב ככל האפשר מאמצים מרכזיים של הצבא המצרי בתנועה מזרחית לתעלת סואץ , בשטחנו . הכוונה הייתה נכונה , אולם סוכלה על ידי צמד מטוסי מיג מצריים שזיהו את המסוק וחייבו את הטייסים לתמרן בין הדיונות ולנחות . בינתיים עסקו כוחותינו בהשמדת הכוח המצרי במארב רומני , הכיתור המצרי נפרץ וכוחות אוגדה 162 נעו מחדש על ציר אלעריש - קנטרה , לתגבור הגזרה הצפונית . בעקבותיהם הגיעו מאוחר יותר כוחות נוספים

   هجوم اللواء 15 مدرع مستقل  (https://group73historians.com/%D8%AD%D8%B1%D8%A8-%D8%A3%D9%83%D8%AA%D9%88%D8%A8%D8%B1/222-%D8%AD%D9%82%D8%A7%D8%A6%D9%82-%D9%85%D8%B9%D8%B1%D9%83%D9%87-%D8%AA%D8%B7%D9%88%D9%8A%D8%B1-%D8%A7%D9%84%D9%87%D8%AC%D9%88%D9%85-14-%D8%A7%D9%83%D8%AA%D9%88%D8%A8%D8%B1-1973?showall=&start=4)

اللواء  15 مدرع مستقل تحت قياده العميد تحسين شنن وهو ملحق علي الفرقه 18 مشاه قياده العميد فؤاد عزيز غالي في اقصي شمال الجبهه في الجنب الايسر للجيش الثاني الميداني .

صدرت الاوامر للواء 15 مدرع بتطوير الهجوم تجاه بلده بالوظه والسيطرة علي تقاطلع الطريق العرضي رقم 3 مع الطريق الساحلي ، ولتأمين دفع اللواء صدرت الاوامر بدفع كتيبه مشاه ميكانيكيه مدعمه بدبابات من التشكيل العضوي للفرقه 18 مشاه للعمل لتأمين الجانب الايمن ( الجنوبي ) للواء 15 مدرع .

وقد خطط قائد اللواء ان يتم الهجوم علي 3 محاور ( كتيبه علي كل محور) بعد قصف مدفعي مركز من مدفعيه الفرقه 18 مشاه وتكون الكتيبه المدعمه في وسط قوة الهجوم هي مفرزة متقدمه ( قوة متقدمه) لاستكشاف مواطن القوة والضعف في دفاعات العدو لكي يتم للكتيبتين التالييتين التعامل مع ايسر الدفاعات واختراقها .

في تمام السادسه صباحا ، بدأت مدفعيه الفرقه 18 مشاه في تنفيذ قصفه مركزه بنيران المدفعيه لمده ربع ساعه اعقبها تقدم كتيبه الدبابات التي ستعمل علي جس نبض دفاعات العدو .

بعد 45 دقيقه تقريبا افاد قائد الكتيبه بأن للعدو دفاعات قويه علي مسافه 3 كيلو متر مزوده يستائر مضاده للدبابات قويه جدا مما اضطرت معه الكتيبه للتوقف لكثافه النيران المعاديه .

ونظرا لتحكم نقطه العدو الدفاعيه في محور تقدم اللواء ، فقد كان واجبا علي اللواء 15 تدمير تلك الدفاعات واجتيازها سريعا.

لذلك حاول قائد المفرزه المتقدمه الالتفاف حول الموقع وتدميرة بمعاونه مدفعيه الكتيبه الا ان نيران مدفعيه العدو حالت دون اتمام المهمه .

قرر قائد اللواء دفع احد كتائب النسق الثاني والتي كانت علي يمين كتيبه المفرزة لكي تتقدم وتطوق الموقع المعادي الا انها فشلت في تحقيق المهمه وعليه فقد توقف اللواء امام دفاعات العدو بعد ان عجز عن اختراقها .

في الساعه الحاديه عشر ظهرا قرر قائد اللواء الهجوم بقوة 2 كتيبه دبابات بمعاونه كل المدفعيات المتيسرة  سواء مدفعيه الفرقه 18 او مدفعيه اللواء ، لكن الهجوم ايضا فشل في اختراق دفاعات العدو بسبب دقه توجيه مدفعيه العدو وصواريخ المضاده للدبابات خاصه صواريخ تاو التي وصلت حديثا لاسرائيل

وبعد نصف ساعه تقريبا من فشل الهجوم اصدر قائد اللواء اوامرة بالحفاظ علي الخط المكتسب الجديد وهو علي مسافه 2.5 كيلو متر من الحد الامامي للفرقه 18 مشاه وتدعيم النسق الاول بوسائل مضاده للدبابات للدفاع علي الخط المكتسب

كروكي لمعركه اللواء 15 مدرع مستقل

وفي مساء 14 اكتوبر 1973 اصدر قائد الفرقه 18 مشاه العميد فؤاد عزيز غالي اوامرة بانسحاب اللواء 15 مدرع الي منطقه  تمركزه الاصليه في شرق القنطرة بعد ان بلغت خسائرة 18 دبابه من طراز تي 62

وهنا يتبادر للذهن سؤال عن السبب وراء عدم اكتشاف دفاعات العدو القريبه من الحد الامامي للفرقه 18 ، فقاده اللواءات والكتائب في الفرقه 21 المدرعه لم يتسن لهم عمل استطلاع للمنطقه بسبب ظروف العبور الليلي ، لكن اللواء 15 مدرع عبر من يوم 6 اكتوبر واستقر في موقعه من صباح السادس من اكتوبر ، ولم يكن هناك ما يمنع قائد الفرقه 18 او قائد اللواء المدرع بطلب طلعه استطلاع وتصوير جوي لقوات العدو المواجهه له ، او دفع قوة استطلاع خفيفه في الليله السابقه للتطوير .

لكن المفاجأه بدفاعات العدو القويه علي تلك المسافه القريبه وعدم القدرة علي التعامل معها يظل سؤالا ملحا في هذه المعركه التي بسبب غياب الاستطلاع لم يستطع قائد اللواء تخطي دفاعات العدو .

ايضا كان غياب التواجد الجوي سواء المصري او الاسرائيلي عن سماء المعركه علامه استفهام اخري ، فمن المحتمل ان يكون الطيران الاسرائيلي مشغولا بالتعامل مع الفرقه 21 المدرعه في نفس الوقت ، لكن غياب الاسناد الجوي المصري عن سماء تلك المعركه يشكل علامه استفهام اخري ، حيث كان تواجد الطائرات القاذفه المقاتله في سماء المعركه ضرورة ملحه جدا للقضاء علي تلك الدفاعات .

תרגום גוגל   

כאן עולה לראש שאלה לגבי הסיבה שמאחורי אי גילוי הגנות האויב בסמוך לגבול הקדמי של אוגדה 18. מפקדי החטיבות והגדודים באוגדת השריון 21 לא הצליחו לבצע סיור בשטח בשל תנאי הצליחה הלילית, אבל חטיבת השריון 15 חצתה ב-6 באוקטובר והתמקמה במקומה מאז בוקר השישי באוקטובר, ולא היתה מניעה  ממפקד אוגדה 18 או מפקד חטיבת השריון לבקש גיחת סיור ו צילום אווירי של כוחות האויב מולו, או שליחת כוח סיור קל בלילה שלפני המשך ההתקדמות... 

אלא שההפתעה מההגנות החזקות של האויב במרחק כה קרוב וחוסר היכולת להתמודד איתן נותרה שאלה דוחקת בקרב זה, שבו, בשל היעדר סיור, לא הצליח המח"ט לעקוף את הגנות האויב.

כמו כן, היעדרותה של הנוכחות האווירית, בין אם מצרית או ישראלית, משמי אותו קרב היווה סימן שאלה נוסף, ייתכן שחה"א הישראלי היה עסוק בהתמודדות עם דיוויזיית השריון 21 במקביל, אך היעדרו של הסיוע האוירי המצרי משמי הקרב היווה סימן שאלה נוסף, שכן נוכחות מטוסי הקרב וההפצצה בשמי הקרב היתה עשויה להוביל לחיסול מערכת ההגנה [הישראלית].

ויקיפדיה – חט' 11 (יפתח) במלחמת יום הכיפורים, החטיבה בפיקוד אל"ם אהרן פלד כללה 2 גדודי חרמ"ש - גדוד 54 בפיקוד סא"ל גדליה גל, וגדוד 128 בפיקוד סא"ל זאב ליטמן, וגדוד טנקי שרמן - גדוד 226 בפיקוד סא"ל יוסף רביב, ולחמה בחזית המצרית. השתתפה במתקפת הנגד של 8 באוקטובר כחלק מהכוח שבפיקוד קלמן מגן בגזרה הצפונית, וב-14 באוקטובר בלמה יחד עם חטיבה 204 את המתקפה באזור קנטרה של חטיבה 15 מדיוויזיה 18 המצרית, בקרב בו הושמדו כ-40 טנקים מצרים. בהמשך הלחימה הצטרפו כוחות מהחטיבה לאוגדה 252 בחציית התעלה ולחימה בשטח מצרים.

עדות רמי מרדור קמ"ן חט' 11 (9-2023)

הקב״ר דידי ארזי הינו קצין מודיעין נפלא ואדם יקר.

שמח לדעת שהיינו סמוכים איש אח רעהו בימים ההם. 

כשהגענו בדרכנו לחזית מול קנטרה על זחלים  לאזור רומני למדנו על הקומנדו שם מהכוחות במקום שנפגעו ממנו .

באשר ל 14 לחודש. ראשית לא היה זה ׳מארב׳ של פדל׳ה אלא לחימה ברמה חטיבתית בתפיסה ברורה ומתוכננת מראש בחזית רחבה ולא מארב נקודתי. אכן היה לנו מודיעין מראש מן הרמה הממונה באמצעות התראות ממפקדת  כוח  נמר (קלמן/ששון) וצ׳אצ׳ הקמ״ן. לא זכורה לי התראה לפני ההפגזה הארטילרית הכבדה עם שחר אך בהחלט ניתנה התראה על ההתקפה המתוכננת ותנועתה של חטיבה 15 לעברנו בבוקר באופן שאיפשר למח״ט שלנו פדל׳ה להיערך ולתכנן הקרב מראש. 

אני מסייג ומדגיש כי למיטב זכרוני  המודיעין שנאסף והגיע תוך כדי יום הלחימה הזה הגיע ברובו מכוחות החטיבה שלנו בדגש על תצפיות פלוגת הסיור החטיבתית. 

ביום הזה נפגע לנו רק טנק אחד (שוט) מ RPG.  חבל שהמודיעין המעולה שהיה לגבי כוחות הקומנדו המחופרים  על הציר לבודאפסט לא מצא דרכו ב 15.10   מהאוגדונר ששון וממח״ט 204 

לפלוגה ל׳ של גדוד 128 שלנו (חט׳11)  - שהועברה והוכפפה תחת פיקוד חט׳ 204 לביצוע פתיחת הציר והחבירה למוצב בודאפסט  באורח חפוז, ללא כל תדרוך, ללא סיוע וללא מתן אפשרות למ״פ עוזי דגני לתכנן את ההתקפה.

הפלוגה נלחמה בחירוף נפש ובקרב נהרגו 18 מלוחמי הפלוגה ו- 35 לוחמים נפצעו.